#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי צריך לברך ברכת הגומל?	"חולה שנתרפא, יורדי הים, מי שהיה חבוש בבית האסורים, מי שהלך במדבר, וסימן לדבר וכל החיי&quot;ם יודיך סלה [חולה, ים, יסורין, מדבר, ולפי הפרישה (ס&quot;ק ב&#x27;) חבוש, ים, יסורין, מדבר (וי&quot;ג הכי גם בשו&quot;ע)], וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27; - ד&#x27;) דיש ג&#x27; סוגים, א&#x27; נס גמור, ב&#x27; טבע, ג&#x27; מקצת נס, על נס גמור מברכים שעשה נס וכו&#x27;, על טבע אע&quot;פ שהוא נס תמיד וזהו כל חיותינו וקיומינו באריכות הגלות אפ&quot;ה א&quot;א לברך על כל פרט ופרט אלא יוצאים בתפילות התמידיות שמזכירין בם הודאה מודים אנחנו לך וכו&#x27; ועל נסיך וכו&#x27;, ועל מקצת נס כמו הד&#x27; שצריכים להודות מברכין ברכת הגומל."	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול לברך?	"רק כשעלה לגמרי מהמקום סכנה, ואפי&#x27; אם הפסק לכמה ימים על היבשה אינו יכול לברך, וכן בחולה דוקא כשהולך על בוריו [ויוצא לשוק (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)] (שע&quot;ת ס&quot;ק א., מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27; - ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), אבל אם דעתם לישאר במחוז חפצם רק ליום אחד מברכים שם דזהו גמר הנסיעה (הליכות שלמה תפילה פכ&quot;ג דבר הלכה אות ד&#x27;, שבט הלוי ח&quot;ט סי&#x27; מ&quot;ה)"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתרפא אבל עדיין מרגיש קצת חולשה?	"משע&quot;ת לעיל (סי&#x27; רי&quot;ח ס&quot;ק ד&#x27;) משמע דאינו מברך, וכ&quot;כ העטרת זקנים דאין הטובה שלימה כל זמן שלא נגמרה וזהו לשון הברכה כל טוב ולא רובה וכמ&quot;ש דלא כתיב טוב ביום שני במעשה בראשית, וכ&quot;כ הדברי יציב (ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ו - פ&quot;ז) דאינו מברך עד שיבריא לגמרי ולא ירגיש שום חולשה ורפיון מהמחלה, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ב אות ג&#x27;) דס&quot;ל דיכול לברך אע&quot;פ שנשאר לו איזה רושם דהרי ניצל מסכנה (שערי הברכה פכ&quot;ב הע&#x27; ט&#x27;), ואם נתרפא אבל נעשה לו טריפה יש סוברים (כה&quot;ח ס&quot;ק ח&#x27;, שדי חמד) דאינו יכול לברך בשם ומלכות (שערי הברכה שם) "	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לירד לים בדוקא?	"אם הלך בספינה על נהרות כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה יורדי) דתלוי במח&#x27; בין המחבר ורמ&quot;א לקמן (סעי&#x27; ז&#x27;) בהולכי דרכים, ולפי הרמ&quot;א אין לברך דלא שכיחא סכנתא"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה בים או במדבר ולא קרה שום סכנה?	"אפ&quot;ה תקנו לברך [והא דכתיב תעו במדבר בישומון וגו&#x27; ויאמר ויעמד רוח סערה וגו&#x27; לאו דוקא שקרה אלא כיון שעלול לו לקרות מקרים אלו צריך לאודויי שניצל מזה] (ביה&quot;ל ד&quot;ה יורדי) [ומ&quot;מ אם נוסע תדיר בספינה ממקום אחד לשני בזמן קצר אין לברך (מנח&quot;י ח&quot;ד סי&#x27; י&quot;א) {ויש לפרש דהוא במקום דאין שייך סכנת סערה ורוחות}], וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סי&#x27; תקע&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;) דמשמע דתועה במדבר דוקא ורק יורדי הים לאו דוקא שהיה בסכנה"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר 1) במנהרה מתחת לים 2) במטוס?	"1) כתב השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; ע&quot;ב אות ב&#x27;) דאינו מברך 2) האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ט) ס&quot;ל לברך בין כשעובר על הים בין ביבשה, ויש מחלקים ביניהם, ויש סוברים שאין לברך כלל (שערי הברכה פכ&quot;ב הע&#x27; י&quot;ח, מ&quot;ב דרשו) {ולענ&quot;ד נראה דאינו מצב של סכנה בזה&quot;ז וכמו נסיעה במכונית, ולגבי הצד לברך משום כך תיקנו חז&quot;ל לברך על כל מעברי ים ומדבר י&quot;ל דהיינו רק כששייך הסכנה של תיעה וסערה וכמ&quot;ש הביה&quot;ל, אבל במטוס לא שייך דברים אלו, וא&quot;כ מסתבר דעדיף שלא לברך [ויש לדחות שהביה&quot;ל לאו דוקא נקט דברים אלו אלא שבספינה שייך דברים אלו]}, ואפי&#x27; אם נוהג לברך כשהולך במטוס היינו דוקא אם מתעכב שם איזה ימים (כה&quot;ח ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה בית האסורים צריך לברך הגומל?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דוקא כשאסרוהו על עסקי נפשות, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה חבוש) דהיינו שהיה בסכנת נפשות ויצא הדין שאינו מחויב מיתה אבל אם אסרוהו מחמת ממון או אפי&#x27; אם היה מחמת נפשות אבל אסרוהו לכמה שנים בבית האסורים בתורת עונש אינו מברך [אלא אם יש סכנה מחמת האנשים אחרים שבתוך הבית האסורים], ואולי בכי האי גוונא צריך לברך על שנגמר דינו לישב בבית האסורים לכמה שנים ולא ליהרג. אכן, הא&quot;ר והברכ&quot;י חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דצריך לברך אפי&#x27; אם היה חבוש מחמת ממון דעכ&quot;פ היה כלוא ולא היה מושל בנפשו (עי&#x27; שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;). ויש אחרונים שכותבים שמח&#x27; זו תלוי במח&#x27; בין המחבר והרמ&quot;א אם מברכין על סכנת דרכים, אבל יותר נראה להביה&quot;ל (שם) דהמג&quot;א ס&quot;ל דהקדמונים דס&quot;ל שיברך על בית האסורים לממון ס&quot;ל כשיטת הערוך דאפי&#x27; על מיחוש כל דהו צריך לברך אבל להלכה אפי&#x27; המחבר אינו חושש לשיטה זו. ומ&quot;מ ההלכה כהמג&quot;א דאין לברך אלא בסכנת נפשות וכמו שאנו נוהגין כהרמ&quot;א בדרכים, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) פסק לברך אפי&#x27; אם היה חבוש מחמת ממון. והוסיף הביה&quot;ל דאפי&#x27; להשיטות דס&quot;ל על בית האסורים שאינו סכנת נפשות היינו דוקא כשהיה חבוש לאיזה זמן ולא ליום או יומיים דאין זה בכלל אינו שולט בנפשו [ויש מי שכותב דצריך ג&quot;כ דוקא כשהוא כבול בכבלי ברזל, אבל כבר כתב הביה&quot;ל לעיל (ד&quot;ה יורדי) דהפסוק לאו דוקא ולא צריך כבול בכבלי ברזל]"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שניצל מכל ד&#x27; דברים אלו?"	"אפ&quot;ה רק יברך ברכה אחת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [ואם הוא נוסע במטוס לצורך ניתוח, ריש&quot;א ס&quot;ל דיברך הגומל לאחר הניתוח אבל רשז&quot;א ס&quot;ל שיברך מיד לאחר הטיסה אבל כיון שהוא עדיין חולה ישמט תיבת &quot;כל&quot; בין מהמברך בין מהעונים (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטן?	"כתב המג&quot;א (ריש סימן) דאינו מברך דאין שייך לומר &quot;חייבים&quot; דהא לאו בר עונשים [ואינו יכול לומר דקאי על אביו משום כיבוד אב, ואינו יכול לדלג התיבה משום משנה מטבע, ואינו יכול לומר דקאי על גלגול דמנא ידע], אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) ורע&quot;א הביאו אחרונים דס&quot;ל דקטן מברך, ועוד הביא השע&quot;ת שהאב יברך בעבור בנו בלא שם ומלכות, ולמעשה פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דקטן אינו מברך אפי&#x27; מצד מצות חינוך {ונראה לפרש דאע&quot;פ שהנוסח &quot;חייבין&quot; אינו לעיכובא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) מ&quot;מ צריך להיות ראוי לנוסח זה}"	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"הכנסת הגדולה ס&quot;ל דתברכו בפני איש אחד או כמה נשים, והמג&quot;א (ריש סימן) ס&quot;ל דלא נוהגות לברך מפני שברכה זו רשות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) פי&#x27; דלא נוהגות לברך משום דסדר הברכה הוא בפני עשרה ואין זה דרך ארץ לאשה (וכן פסק הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א), אבל מסיים דיש שכתבו דנכון לברך בפני כמה נשים ואיש אחד {ומשמע גם צריך איש אחד, אבל המג&quot;א הביא מכנסת הגדולה או איש אחד, ובמכון ירושלים מבואר בבאר היטב דגרסא הנכונה הוא או איש אחד} [ור&quot;י באק אמר עצה שיברך בנה בעבורה בפני עשרה והיא תענה אמן, עי&#x27; להלן], אבל למעשה נוהגין כמ&quot;ש הא&quot;ר (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם התורת חיים (סנהדרין צ&quot;ד ע&quot;א) דכשאומר ברכו את ה&#x27; הו&quot;ל כהודאה כדכתיב הודו לו ברכו שמו, וביולדת יכוון הבעל כשאומר ברכו שנותן הודאה בשביל אשתו והיא תענה אמן על ברכתו."	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך ברכת הגומל בלילה?	"השואל להחת&quot;ס רצה לומר דברכת הגומל במקום קרבן תודה ואינו יכול לברכו בלילה, והשיב החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;א, נדפס בגליון בשו&quot;ע פרידמאן) דאין הגומל במקום תודה לגבי לילה ועמידה, ובפרט ביורדי הים דלא כתיב ביה זבחי תודה."	סימן ריט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה?	"בא&quot;י אמ&quot;ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, ופירושו הוא שאע&quot;פ שאיני הגון עכ&quot;ז גמלני כל טוב {וצ&quot;ע מגמ&#x27; ברכות (י&quot;ט ע&quot;א) אל יפתח אדם פיו לשטן, וי&quot;ל שמבואר בגמ&#x27; ב&quot;ב (י&#x27; ע&quot;א) במעשה דרב פפא דהוא כמעט נפל מסולם ואמר על עצמו שהיה בעצם מחויב לסקילה, וכתב ר&#x27; צדוק הכהן דזהו פשט בנוסח &quot;חייבים&quot; שבעצם היינו מחויב מיתה והקב&quot;ה הצילנו, ואין זה חסרון באל יפתח פיו לשטן אלא אם אומר שהוא מחויב יותר ממה שאירע לו [ואפי&#x27; מי שעבר בים בכוונה שאומר נוסח זה של חייבים היינו נוסח הברכה אבל אינו מוכח שהוא היה מחויב]}"	סימן ריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוסח זה מעכב?	"כל זמן שאומר ענין הברכה יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ואע&quot;פ שהמג&quot;א (ריש סימן) כתב דאם חיסר תיבת &quot;חייבין&quot; הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים היינו רק לכתחילה ולא לעיכובא, ואפי&#x27; לכתחילה אינו ברור דצריך להזכירה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [ובמקום ספק ברכת הגומל יכול לצאת בברכת הגומל חסדים טובים לעמו ישראל (הליכות שלמה תפילה פכ&quot;ג סעי&#x27; ח&#x27;)]"	סימן ריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך מעומד?	"הרמב&quot;ם כתב לברך מעומד (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), אבל אינו מעכב (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), ויש כמה טעמים לעמוד:&lt;br&gt;1) הב&quot;ח פי&#x27; מדכתיב ובמושב זקנים יהללוהו, משמע דדוקא הזקנים יושבים אבל המברך עומד&lt;br&gt;2) הא&quot;ר פי&#x27; מפני שברכה זו דומה להלל&lt;br&gt;3) החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;א) פי&#x27; דהוא מפני כבוד הציבור&lt;br&gt;4) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) פי&#x27; מפני כבוד השכינה [דכל בי עשרה שכינתא שריא]&lt;br&gt;(מ&quot;ב דרשו)"	סימן ריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יענו השומעים?	"אמן, מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה [ואינו מעכב (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)]"	סימן ריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השומעים יכולים לעמוד?	"יש שכתבו (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ו, שערי אפרים שער ד&#x27; סעי&#x27; כ&quot;ז, פסק&quot;ת אות י&quot;ג) דיש מעלה אם השומעים יושבים כדכתיב ובמושב זקנים יהללוהו, אבל אינו מעכב"	סימן ריט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפני כמה צריך לברך?	"איתא בגמ&#x27; דאביי אמר דצריך לברך בפני עשרה דכתיב וירוממוהו בקהל עם וגו&#x27; ומר זוטרא אמר דצריך ב&#x27; רבנן ופריך הגמ&#x27; יהא צריך לברך בפני שנים עשרה, והניח בקשיא, וכתבו תוס&#x27; דאזלינן לחומרא דצריך לברך בפני שנים עשרה, וכן פסקו הרא&quot;ש והטור, אבל הרמב&quot;ם והרי&quot;ף ס&quot;ל דסגי בעשרה (וכן פסק השו&quot;ע), וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ותרי) דכיון דאסיק הגמ&#x27; בקשיא ולא בתיובתא לא נדחה הדין די&quot;ל דאין סברא להצריך ב&#x27; לבד העשרה דהיכן מצינו בכל התורה להצריך י&quot;ב אנשים [ובאמת הרשב&quot;ם (ב&quot;ב נ&quot;ב ע&quot;ב) הביא הר&quot;ח דס&quot;ל דקשיא אינו תיובתא {וכ&quot;כ רש&quot;י בסנהדרין קי&quot;ב ע&quot;א, ורא&quot;ש ברכות פ&quot;ד ה&quot;ב}, והרשב&quot;ם עצמו פי&#x27; דאפי&#x27; קשיא הוי תיובתא כשהוא פריך ממימרא ולא ממשנה או ברייתא, וזהו המח&#x27; בין תוס&#x27; והרמב&quot;ם], ולמעשה קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דסגי בעשרה ותרי מינייהו רבנן"	סימן ריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבעל הנס בכלל העשרה?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מח&#x27; בדבר [ולפי הראנ&quot;ח אינו בכלל העשרה, ואפי&#x27; אם הרבה נוסעים ביחד ואין שם אחרים אינם יכולים לברך דהרי כולם בעלי הנס הוו (רע&quot;א)], והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) הכריע להקל דילפינן ברכת חתנים מפסוק הדומה לזה והתם אמרינן שהחתן בכלל, ועוד אמרינן דנוהגין לברך בשעת קריאת התורה ומסתימת הפוסקים משמע אפי&#x27; במנין מצומצם [אמנם, לגבי השני רבנן משמע מהפסוק דבעל הנס אינו בכלל (אור לציון ח&quot;ב פי&quot;ד סעי&#x27; מ&quot;ב)]"	סימן ריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי בכלל רבנן?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מי שתנו הלכתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וביאר המחה&quot;ש דהוא ראוי להוראה אבל הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) ביאר דהם שונים הלכות טעמי המשנה {וצ&quot;ב דמבואר במ&quot;ב (ס&quot;ק ז) דדרשינן זקנים זה שקנה חכמה, ומבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רמ&quot;ד סעי&#x27; א&#x27;) דהיינו גדול שראוי ללמוד ממנו, והוסיף הש&quot;ך (ס&quot;ק ב&#x27;) דהיינו מופלג בחכמה יותר משאר העם}"	סימן ריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו רבנן?	"בדיעבד אינו מעכב (ב&quot;י בשם מרדכי ותוס&#x27; ברכות נ&quot;ד ע&quot;ב) מאחר שהבה&quot;ג והרי&quot;ף לא הביאו בכלל הדין דתרי רבנן [מפני שהגמ&#x27; מסיק בקשיא] (ביה&quot;ל ד&quot;ה לא)"	סימן ריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נוהגין לברך?	"לאחר קריאת התורה [ויש לו קדימה אבל אינו דוחה חיוב גמור (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; קל&quot;ו)] מפני שיש שם עשרה (תוס&#x27; ברכות נ&quot;ד ע&quot;ב, ארחות חיים, שו&quot;ע) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דאז בודאי יש בין העשרה איזה לומדים וגם הוא עומד], ויברך אחר הקדיש (שערי הברכה פכ&quot;ב הע&#x27; כ&quot;ז) [ועי&#x27; בא&quot;א מבוטשטאש ואינו ברור אם כוונתו לברך קודם קדיש (כך פי&#x27; הפסק&quot;ת) או אחר קדיש (כך פי&#x27; שערי הברכה)]"	סימן ריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו עשרה?	"הטור ס&quot;ל דאינו מעכב [דס&quot;ל ד&quot;צריך&quot; הוא לשון לכתחילה], אבל הב&quot;י הביא הרבינו יונה דס&quot;ל ד&quot;צריך&quot; משמע לעיכובא [והגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27; - ח&#x27;) הביא מרש&quot;י ברכות (ט&quot;ו ע&quot;א) דמבואר דצריך הוא רק לכתחילה, אבל שם ע&quot;ב מבואר דצריך הוא לעיכובא], ולפי המחה&quot;ש הוא ברכה לבטלה, אבל רע&quot;א כתב דלא גרע מאדם דעלמא דיכול לברך דרך שבח ואינה לבטלה (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א), ולמעשה קיי&quot;ל דיכול לברך בלא עשרה [ויברך אח&quot;כ עם עשרה בלא שם ומלכות לצאת כל השיטות, וכתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וי&quot;א) עצה לכוין שלא לצאת אם יזדמן לו אח&quot;כ עשרה ומהני היפך כוונה, וזהו דוקא בפעם ראשון שמברך אבל אם כבר בירך פעם אחת ויצא ידי חובתו אינו יכול לברך עוד הפעם], אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מהרא&quot;ה דכדאי להמתין עד ל&#x27; יום לברך בעשרה אבל יותר מל&#x27; יום לא ימתין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כתב שלא ימתין יותר מג&#x27; ימים, והפסק&quot;ת (אות ט&quot;ו) הביא דהמנהג הוא דחוששין להשיטות דבעי עשרה ולעולם לא מברכין בפחות מעשרה."	סימן ריט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם אחר רוצה לברך הגומל?	"מבואר בגמ&#x27; (ברכות נ&quot;ד ע&quot;ב) דאדם אחר יכול לברך [אפי&#x27; שלא בפני עשרה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) דהוא דרך שבח בעלמא (רע&quot;א)], ואם הוא בפניו יאמר בא&quot;י אמ&quot;ה אשר גמלך כל טוב, ושלא בפניו יאמר שגמל לפלוני (ע&quot;פ מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יאמר &quot;חייבין&quot;?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) כשהוא מברך על אביו ורבו אינו בכבוד לומר &quot;חייבין&quot; אע&quot;פ שהמברך עצמו אומר חייבין, אבל מיישב הלשון דר&quot;ל אע&quot;פ שהוא עצמו חייב אפ&quot;ה זכה לזה שאביו או רבו נתרפא או ניצל, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) כתב לשמט תיבת &quot;חייבין&quot; [ואפי&#x27; כשמברך על אחרים המחבר השמיט תיבת &quot;חייבין&quot;]"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשאחר מברך, מתי מוציא השומע את חיובו?	"כשהוא שומע כל הברכה ומכוין לצאת בברכתו וגם עונה אמן [והרא&quot;ה ס&quot;ל דא&quot;צ לענות אמן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], וא&quot;צ שהמברך יכוין להוציאו בברכתו [דרב חנא לא כוון להוציא את רב יהודה, וביאר הריטב&quot;א דברכת הגומל הוי כמו ברכת הרשות וא&quot;צ לכוין להוציאו א&quot;נ כיון שבירך על נס שלו א&quot;צ לכוין א&quot;נ הכא עדיף דענה אמן [אבל יכול לדחות דלעולם צריך לכוין להוציאו ורב חנא שאני דהוא ס&quot;ל דמצות א&quot;צ כוונה אבל אנן קיי&quot;ל דמצות צריכות כוונה], ועוד א&quot;א להוציאו ממש דלשון הברכה הוא בלשון נוכח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה עניית אמן הוי לעיכובא?	"הביה&quot;ל (ד&quot;ה וענה) הביא ג&#x27; סברות:&lt;br&gt;1) הטור בשם הרא&quot;ש פי&#x27; דבשאר ברכות עניית אמן אינו מעכב שהמברך ג&quot;כ מחויב בדבר אבל הכא אין המברך מחויב לברך [וזהו לשיטתו דס&quot;ל דכל אדם יכול לברך דרך שבח והודאה, אבל לפי הפוסקים דרק על אביו ורבו י&quot;ל דהוא ג&quot;כ מחויב לברך] [וצ&quot;ב דבעלמא קיי&quot;ל דמי שאינו מחויב בדבר אינו יוכל להוציא חבירו וכמ&quot;ש דאשה אינה מוציאה איש בבהמ&quot;ז, ותי&#x27; רע&quot;א דהכא הוא מחויב בדבר משום ערבות אלא שאינו יכול להוציאו בנוסח הברכה ולזה מהני עניית אמן [ולפי&quot;ז יש חידוש דכל זמן שמוציא חבירו ע&quot;י ערבות צריך לענות אמן לעיכובא], והקה&quot;י תי&#x27; דהכא לא שייך ערבות דאינו יכול לעשות נס לעצמו ואינו נקרא מחויב בדבר, והקשה רא&quot;י סורשר שליט&quot;א א&quot;כ איך מהני עניית אמן ומאי שנא מבהמ&quot;ז דאמרינן דאשה אינה יכולה להוציא איש, וי&quot;ל דברכת הגומל קיל טפי דאינו חיוב אלא רשות א&quot;נ בהמ&quot;ז חמיר טפי דהוי ברכה דאורייתא]&lt;br&gt;2) השמ&quot;ק פי&#x27; כיון שהמברך אינו מכוין להוציאו [ולפי&quot;ז נמצא דכל זמן שאינו מכוין להוציאו מהני לענות אמן, וזה אינו כדמבואר לעיל בסי&#x27; רי&quot;ג, אלא י&quot;ל דשאני הכא דהנוסח הוא בלשון נוכח ולא שייך להוציאו {ואין זה תירוצו של רע&quot;א אלא הוא בצירוף מה שאינו מכוין להוציאו}]&lt;br&gt;3) רע&quot;א פי&#x27; מפני שנוסח הברכה הוא בלשון נוכח ולא שייך להוציאו בשומע כעונה על כן צריך להוכיח שהוא מודה להברכה"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא לכתחילה לשמוע ברכת הגומל מאדם אחר?	"כן, דהרי רב יהודה שמע וכוון לצאת בברכת רב חנא (שמ&quot;ק, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), ודוקא אם יש שם עשרה, ואם אין שם עשרה מכניס עצמו למח&#x27; ראשונים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ואז לא יענה אמן (רע&quot;א) {א&quot;נ יענה אמן ויכוין בהדיא שלא לצאת}]"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך ברכה זו בארמית?	"כן, יכול לברך בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ומשמע קצת דאפי&#x27; בארמית איצטריך הטור ורמ&quot;א לפרש דאין זה ברכה לבטלה מפני שהוא דרך שבח והודאה על טובת חבירו ששמח, וש&quot;מ דאפי&#x27; בארמית שייך ברכה לבטלה, ודלא כעצה של איזה אחרונים בספק ברכה לברך בארמית}"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על כל אדם?	"הטור (ושו&quot;ע ורמ&quot;א) ס&quot;ל דיכול לברך על כל אדם שהוא שמח עליו [ואם אינו שמח עליו יברך בלא שם ומלכות ויאמר ברוך השם יתברך דיהבך לן [פמ&quot;ג, ולפי הט&quot;ז יכול להוסיף גם תיבת רחמנא, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) מסכים לדינא להט&quot;ז] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], אבל הב&quot;י הביא הרשב&quot;א דס&quot;ל דאינו יכול לברך אלא על מי שצריך לברך על נסו כגון אביו ורבו [והא&quot;ר מקיל גם לאשתו, ולא נראה להביה&quot;ל (ד&quot;ה ואין) דהרי אין מברכין על נס אשתו], והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין) חושש לשיטה זו וס&quot;ל דנכון ליזהר שלא יברך אלא על אביו ורבו [והביה&quot;ל (שם) מצדד דהוא חיוב לברך, אבל הביא רמב&quot;ן דהוא רק רשות וביאר דבנס גמור הוא חיוב ובגומל נחות חד דרגא והוי רשות, ומפני זה כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ז) דאין נוהגין לברך אפי&#x27; על אביו או רבו כיון שהוא רשות, ועוד מפני שיש מח&#x27; על נוסח הברכה], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) אינו חושש לשיטה זו אלא דס&quot;ל דצ&quot;ל קרוב ממש כגון בן על אביו, אב על בנו, אח על אחיו [וכתב דאין נוהגין לברך בעבור אשתו]. {ור&quot;י באק אמר עצה ליולדת אם יש לה בן גדול, שיאסף עשרה בביתה ובנה יברך הגומל על אמו והיא תענה אמן ויוצא לכל הדעות בדרך צניעות}"	סימן ריט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המברך ג&quot;כ מחויב בברכת הגומל?	"יכול להוציא אחר אפי&#x27; אם לא ענה אמן [לפי הטור מפני שהוא מחויב בו, לפי השמ&quot;ק ורע&quot;א מפני שנוסח הברכה שייך גם להשומע, וכתב רע&quot;א נפק&quot;מ יהיה בברכה המצות אם המברך כבר יצא אלא שיכול לברך עוד הפעם משום ערבות, לפי הטור השומע צריך לענות אמן משא&quot;כ לפי רע&quot;א {ויש לדחות ע&quot;פ המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רי&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ד) דמחמת ערבות הוי כאילו המברך עדיין לא יצא ידי חובתו}]"	סימן ריט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד יכול להוציא את חבירו בברכת הגומל אם אחד היה חולה שנתרפא והשני היה מהולכי מדבר?	רע&quot;א הביא מספר אורים גדולים שמסתפק בזה, ולפיכך כתב הפסק&quot;ת (אות י&quot;ז) דנוהגין דכל אחד מברך ברכת הגומל מעצמו, חוץ מנס שאירע לכולם ביחד דאז אחד מברך לכולם לפרסם הנס.	סימן ריט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי יכול לברך ברכת הגומל?	"הטור כתב כל זמן שירצה, והב&quot;י הביא בשם הרמב&quot;ן עד ג&#x27; ימים, ובשם הרשב&quot;א בשם רבינו יונה הביא עד ה&#x27; ימים, ופסק השו&quot;ע דמדינא יש לו כל זמן שירצה אבל לכתחילה יש לברך תוך ג&#x27; ימים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דעדיף לברך תוך ג&#x27; ימים בלא ס&quot;ת (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) אע&quot;פ שמדינא יכול לברך כל זמן שירצה מ&quot;מ אם הפליג זמן רב עד שנשכח הענין אין לו לברך עוד"	סימן ריט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך הגומל כשהולך בדרך?	"באשכנז וצרפת נהגו שלא לברך אלא בהולכי מדברות דשכיחי בהו חיות רעות ולסטים [ולא דמי לתפילת הדרך שמברך על כל דרכים דברכת הגומל שאני שניתקן במקום קרבן תודה], אבל בספרד נהגו לברך על כל דרכים כמו תפילת הדרך דכל דרכים בחזקת סכנה אם הוא יותר מפרסה (וכ&quot;כ האבודרהם ורמב&quot;ן), ואם הוא מוחזק בסכנה מברכין אפי&#x27; בפחות מפרסה, והשו&quot;ע הביא השתי מנהגים, ולמעשה כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) לא שמענו מי שמברך ברכת הגומל כשבא מן הדרך המורגלת, וכן עולה לפי הרמ&quot;א בסמוך (סעי&#x27; ח&#x27;)"	סימן ריט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה חולי צריך לברך הגומל?	"הראב&quot;ד סבר דצריך חולי שיש בו סכנה, וכעין זה כתב רבינו יוסף דדוקא כשעלה למטה {באופן סכנה}, אבל הרמב&quot;ן ס&quot;ל דצריך לברך על כל חולי ובלבד שעלה למטה [בין מיחוש קבוע בין מיחוש שאינו קבוע (רשב&quot;א), דבכולם יכול לבא לידי סכנה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה - כ&quot;ו)], והערוך מקיל יותר וס&quot;ל דיכול לברך אפי&#x27; כשחש בעיניו או בראשו, וזה תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל לגבי דרכים (גר&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט), ולמעשה השו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ן וכמנהג ספרד [אבל על מיחוש בעלמא מודה דאינו מברך ואינו חושש לשיטת הערוך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד, ומוזכר נמי בביה&quot;ל סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה חבוש), דדוקא כשעלה למטה הוי כהעלוהו לגרדום כדמבואר בשבת ל&quot;ב ע&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז)], והרמ&quot;א פסק כהראב&quot;ד וכמנהג אשכנז וצרפת."	סימן ריט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין למעשה בחולה?	"הרמ&quot;א כתב דנוהגין לברך רק על סכנת נפשות, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא הב&quot;ח דנוהגין בזה כהמחבר, ועוד הביא המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) ממגן גיבורים דכל חולי דמחללין עליו את השבת ע&quot;י עכו&quot;ם מברך הגומל אלא שמוסיף שגם צריך להיות שעלה למטה לג&#x27; ימים, אבל פשוט להמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה כגון) דעל חולה שיש בו סכנה ל&quot;צ ג&#x27; ימים (דלא כהט&quot;ז לקמן סי&#x27; שכ&quot;ח), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) כתב דנוהגין כהרמ&quot;א, ולמעשה מנהג העולם הוא שלא לברך אפי&#x27; על חולי שמחללין עליו את השבת אלא אם הוא בסכנה בעיני בני אדם, וצ&quot;ע (שערי הברכה פכ&quot;ב הע&#x27; ז&#x27; - ח&#x27;) {ואולי לא מברכין על דבר שמחללין שבת מחמת ספק נפשות אבל אם נמצא שהיה ממש פיקוח נפש יתכן דנוהגין לברך}"	סימן ריט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך הגומל על קדחת החולפת (פיווער)?	לפי המחבר מברך ולפי הרמ&quot;א אינו מברך (ביה&quot;ל ד&quot;ה כגון)	סימן ריט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברך אם הורדימו לגמרי (general anestesia)?	{שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דנוהגין לברך על זה, וכן מביאים במ&quot;ב דרשו בשם ריש&quot;א}	סימן ריט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגדול לאחר ברית מילה שלו?	"צריך לברך, אבל גר לא יברך שהיה גוי בשעת הברית (מנחת שלמה ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; אות ל&quot;א) [ותמה עליו הר&quot;ג מלצר שליט&quot;א הרי ליכא סכנה בברית מילה, וי&quot;ל דמיירי כשהרדימו לגמרי]"	סימן ריט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה בסכנה אחרת וניצל?	"האבודרהם ס&quot;ל דלא תקנו לברך אלא על ד&#x27; דברים [אבל מודה דצריך לברך על מקומו ברוך שעשה נס (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)], אבל הריב&quot;ש ס&quot;ל דצריך לברך על כל דבר, ולא הוזכרו הד&#x27; דברים אלא מפני שהם מצויים ברוב אנשים, ועוד כתב הריב&quot;ש דאם תקנו לברך על מקומו ההוא ברוך שעשה נס וכו&#x27; כ&quot;ש שצריך לברך הגומל, ולמעשה המחבר פסק לברך בלא שם ומלכות (וכ&quot;כ השע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ב), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ב) פסק כהאחרונים (ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) דס&quot;ל כהריב&quot;ש, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב)."	סימן ריט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יכול לברך לכו&quot;ע?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאם הולך בדרך דליכא חזקת סכנה, ובאו ליסטים להרגו וניצל, יכול לברך לכו&quot;ע, וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ט) דהטעם דאינו יכול לברך על סתם דרכים היינו משום דאינו דומה להולכי מדבר אבל כאן שהיה סכנה יכול לברך כמו הולכי מדבר."	סימן ריט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה בתאונת דרכים?	שמעתי מהגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דאם יצאו ה-air bags בודאי יכול לברך	סימן ריט סעיף ט		
